בוודאי רובכם מכירים את המילה אופיאטים בהקשר של תרופות שונות, אך האם אתם באמת יודעים מה זה אופיאטים וכמה הם יכולים להיות מסוכנים? כאשר מדובר על אופיאטים, הכוונה היא לקבוצה גדולה של תרופות חזקות אשר משככות כאבים וניתן להשיג אותן באמצעות מרשם רופא. למעשה, אופיאטים זו תת קבוצה של תרופות נוספות המכונות אופיואידים. חלק מהתרופות מתאימות גם למצבים כמו הפחתת דיכאון וחרדה, סיוע לשינה לאנשים עם בעיות שינה מסיבות שונות, הפחתה של שיעול והרגעה. האופן בו תרופות אלו פועלות הוא שבאמצעות הקשרות לקולטנים אופיואידים בתאים שבגוף, האופיאטים נעים לכיוון הקולטנים האופיואידים שבמוח באמצעות זרימת הדם, מה שמוביל לא רק לשיכוך כאבים חזקים אלא גם לתחושות של הנאה. קבוצת האופיאטים כוללת בתוכה לא רק תרופות מרשם אלא גם סמים יותר מסוכנים וקשים להשגה כמו הרואין. למעשה, מדובר בחומרים שעוברים תהליך ביוכימי מה שהופך אותם למאוד מסוכנים וממכרים. מה שבעצם קורה לגוף עם נטילת הכדור מסוג זה, הוא שרמת הדופמין בגוף עולה, דבר המפחית שחרור של חומרים כמו אנדרופינים שהם בעצם המשככים הטבעיים של הגוף שלנו.
ממה צריך להיזהר כשמשתמשים באופיאטים?
למרות יתרונותיהם של האופיאטים בשיכוך כאבים חזקים, ישנם גם חסרונות רבים לשימוש בתרופות מסוג זה. ראשית, יכולות להופיע כמו בכל תרופה תופעות לוואי של עייפות, טשטוש, סחרורחות וכיוצא בכך, ובמינונים גבוהים עלולים לסבול מטופלים גם מהאטה ודיכוי של מערכת הנשימה וקצב הלב באופן שעלול להיות מסכן חיים. מכיוון שהשימוש בתרופות אלו מייצר גם תחושות הנאה ואופוריה, מדובר בתרופות שעלולות בקלות להיות ממכרות. לדוגמה, אחת מתרופות המרשם לשיכוך כאבים הנמכרות ביותר בבתי המרקחת בישראל היא פרקוסט. מי שלוקח את התרופה לאורך תקופה ממושכת ולא בליווי צמוד עלול למצוא את עצמו נדרש למינון נוסף ככל שהזמן עובר ולייצר התמכרות לתרופה.
למי רושמים תרופות אופיאטיות?
אופיאטים נרשמים לרוב לאנשים הסובלים מכאבים חריפים וכרוניים בנסיבות שונות. יש מקרים שמדובר על מחלימים מסרטן, יש מטופלים שמשתמשים בתרופות אלו בתהליך ההחלמה מפציעה או מניתוחים קשים.
למי לא מומלץ להשתמש בתרופות מסוג אופיאטים?
ישנם מטופלים שלא ימליצו להם להשתמש בתרופות מסוג זה. לדוגמה, מי שסובל מאי יציבות נשימתית, מי שסובל מדום נשימה בשינה, מטופלים בעלי היסטוריה של מחלות נפש או תופעות כמו דכאון, חרדה ומחשבות אובדניות. גם מי שסובל מהתמכרות לחומרים אחרים לא מומלץ שיעשה שימוש בתרופות אלו.
האם יש כזה דבר התמכרות לתרופות מסוג זה?
בהחלט. קיימת הפרעה המכונה הפרעת שימוש באופיואידים – Opioid use disorder. מדובר בהפרעה נפשית לכל דבר כאשר מה שמאפיין אותה זה שימוש חוזר בכפייתי בתרופות הללו, בין אם נוטלים אותן עם ובין אם ללא מרשם רופא. יש כמה תסמינים בולטים המעידים על התמכרות זו ביניהם התפתחות סבילות מוחית בה המוח מתרגל לחומר ודורש בעצם יותר ממנו, חשק בלתי נשלט לעשות שימוש בתרופה, אי יכולת לשלוט בכמויות בהן משתמשים, שימוש בתרופות בזמן פעולות המחייבות ריכוז כמו לימודים או נהיגה. במצבים כאלה, ניתן לעבור סוג של גמילה מהתרופות ולהיפטר מהתופעה אחת ולתמיד.
אופיאטים – כל אחד יכול להיות מכור
זה נכון שהתמכרות לאופיאטים יכולה להיות על בסיס שימוש בסמים, כגון הזרקת הירואין. אלא שרוב רובם של המכורים לאופיאטים הינם דווקא אנשים נורמטיביים לחלוטין שבזמן כלשהו בחייהם נדרשו ליטול תרופה אחת או יותר ממשפחת האופיאטים ומאז פשוט לא מסוגלים להפסיק. אדם אשר נרשמה לו אחת או יותר מהתרופות הללו עשוי לפתח תלות ככל שהשימוש ממושך יותר והמינון גבוה יותר. רוב המכורים לאופיאטים הם כאלו שעברו או עוברים טיפולים נגד כאב ולעיתים הם בעצמם אינם מבצעים שימוש נכון בתרופות, מעלים לעצמם את המינון מבלי להיוועץ ברופא ובסופו של דבר מגיעים לבית החולים עם תסמיני גמילה קשים כאשר אוזלים להם המרשמים.
למרבה הצער, משככי כאבים אופיאטים מאבדים מהשפעתם לאורך הזמן ולכן אם מדובר בשימוש ממושך, יש צורך בהעלאת מינון ו/או החלפה בין אופיאטים שונים, מה שמגביר את התלות וההתמכרות. בפועל, כאשר צורכים אופיאטים תופעות לוואי רבות מופיעות כבר לאחר השימוש הראשון ובעיקר עצירות, מה שלא ימנע מהמכורים לנסות לצרוך עוד ועוד מהחומר שמשכיח את הכאבים, מרגיע ואף גורם לאופוריה שאותה קשה מאוד לתאר במילים.
תסמיני גמילה מאופיאטים
אופיאטים מבצעים שינויים פיזיולוגיים במערכת העצבים המרכזית כך שהמוח מפתח תלות בנוכחותם. לכן, אדם שרגיל לצרוך אופיאטים ונזקק להפסיק את השימוש, צריך לעשות זאת עם הפחתת מינון הדרגתית, לעיתים תוך החלפת חלק מהכמות של האופיאט אליו התמכר בחומר אופיאטי בעל השפעה פחותה, כגון קודאין או מתאדון. במידה ואדם מפסיק את השימוש באופיאט באופן מיידי, יתחילו להופיע תסמיני גמילה ככל שהשימוש היה ממושך יותר או כלל מינונים גבוהים יותר או אופיאטים בעלי השפעה חזקה יותר.
תסמיני הגמילה כוללים רעידות, הזעת יתר, כאבים פיזיים, שלשולים, כמיהה אדירה ובלתי נשלטת לסם ועוד. תסמיני הגמילה הינם כל כך מייסרים עד כדי כך שמכורים רבים יעשו כל שביכולתם על מנת להפסיק אותם, תוך צריכת אופיאטים באופן בלתי מרוסן, לעיתים בהזרקה, במנות גדולות ולעיתים עד שנגרמת בסופו של דבר הרעלת אופיאטים שעשויה להסתיים בתוצאות טראגיות. בכל מה שקשור לחומרים אופיאטים סוגים מסוימים הם אלו שגורמים לרוב המקרים של הופעת תסמיני גמילה וביניהם מורפיום, פנטניל, אוקסיקודון, הירואין והידרוקודון.
גמילה מאופיאטים באמצעות שיטת ה-ANR
כאמור, על מנת להפסיק ליטול תרופות אופיאטים יש לעשות זאת בתהליך מסודר ומפוקח רפואית על מנת שלא יופיעו תסמיני גמילה. גמילה מאופיאטים יכולה להתבצע על ידי הפחתת מינון הדרגתית, אך ככל שמדובר בהתמכרות קשה וממושכת יותר, כך תהליך זה הופך להיות ארוך, מסורבל ומייגע הן עבור המטופל והן עבור משפחתו. גמילה שכזאת צריכה לכלול גם היבטים פסיכולוגיים שמיועדים לסייע למכור להתמודד עם הכמיהה שנותרת גם לאחר הפסקת השימוש בסם לחלוטין. לכן, כדאי מאוד לדעת שיש גם דרך אחרת להיגמל מאופיאטים וזאת תוך מספר ימים, ללא סבל כלל ובאחוזי הצלחה מדהימים.
שיטת הגמילה הזו קרויה anr. כיצד היא מתבצעת? המטופל מגיע למרכז רפואי מסודר ומפוקח, עובר בירור ובדיקות ולאחר מכן מועבר לחדר בהשגחה בו יהיה שרוי בהרדמה מלאה מספר שעות. בזמן שהמטופל אינו בהכרה, הוא אינו צורך אופיאטים כלל ואף מקבל תרופה מיוחדת שמיועדת לסלק כל שארית של אופיאט מהמוח כך שגופו מתנקה מהסם לחלוטין. משום שמדובר בהרדמה מלאה, המטופל אינו חש כאב או כמיהה אדירה לסם כך שכאשר הוא מתעורר הוא לגמרי גמול ויכול לצאת לדרך חדשה בחייו.
