עצירות היא פעולת מעיים קשה וכואבת. זהו מצב בו אדם נכשל או מתקשה להעביר צואה או גזים, ועלול לפתח חסימות מעיים מסכנות חיים. שיעורי העצירות באוכלוסיה העולמית הכללית נעים בין שניים לשלושים אחוזים. בקרב אנשים קשישים המתגוררים ומטופלים בביתם, שיעורי העצירות נעים בין %75-50 ,והיא משפיעה על שלושה אחוזים מהילדים ברחבי העולם, מדי שנה.
למרות שעצירות מדי פעם היא מצב נפוץ ביותר, אנשים מסוימים חווים עצירות כרונית המפריעה לתפקוד יומיומי, וגורמת למאמץ מוגזם בפעולת מעיים, כולל סימנים ותסמינים אחרים. הטיפול בעצירות כרונית תלוי בגורם הבסיסי, אך במקרים רבים הרופאים אינם מוצאים את הגורם.
הגדרת עצירות
אדם הסובל מעצירות חווה את התופעות הבאות:
פעולת מעיים שאינה סדירה. כשלוש פעמים או פחות בשבוע.
קשיים במהלך עשיית צרכים. כולל תחושת קושי להעביר צואה, באמצעות עצירת הנשימה או לחיצה על השרירים הקשים באזור הבטן.
הגדרה נוספת קובעת שפחות משלוש תנועות מעיים בשבוע, וקושי ומאמץ מוגברים במהלך עשיית צרכים, הם מאפיינים המייצגים עצירות.
עצירות בילדים
מתרחשת בשלוש נקודות שונות בזמן: כשתינוק מתחיל לאכול נוסחה או מזון מעובד; במהלך גמילה מחיתולים בגיל הרך; וזמן קצר לאחר תחילת הלימודים בגן או בבית הספר. לאחר הלידה, רוב התינוקות חווים 5-4 פעולות מעיים נוזליות רכות ביום.
תינוקות יונקים נוטים להיות בעלי פעולות מעיים מרובות יותר לעומת תינוקות הניזונים מנוסחה. חלק מהתינוקות היונקים מבצעים פעולת מעיים לאחר כל הזנה, בעוד שאצל אחרים מתרחשת פעולה זו אחת ליומיים או שלושה. תינוקות יונקים מפתחים עצירות לעיתים רחוקות. בלבד. עד גיל שנתיים, התינוק מבצע פעולת מעיים אחת או שתיים ביום, ובגיל ארבע הוא מבצע פעולת מעיים אחת ליום. עצירות בקרב נשים לאחר לידה. חודש וחצי לאחר הלידה נשים נמצאות בסיכון מוגבר לעצירות, הגורמת לחוסר נוחות, כשהן עדיין מתאוששות מתהליך הלידה, במיוחד אם אישה סובלת מנגעים בין פי הטבעת לואגינה, או שהיא עברה הליך כירורגי בנרתיק. טחורים נפוצים במהלך ההיריון ואף עשויים להחמיר כתוצאה מהעצירות. נשים מקבלות לעיתים טיפול חוקן במהלך הלידה, העלול אף הוא לגרום לשינוי פעולת מעיים בימים שלאחר הלידה.
קריטריונים לעצירות
מאפייני עצירות דורשים נוכחות לפחות שתיים מהתופעות הבאות במשך שלושה חודשים או יותר:
- מאמץ רב ברבע מפעולות עשיית הצרכים.
- צואה גבשושית או קשה ברבע מפעולות עשיית הצרכים.
- תחושת פינוי חלקית ביותר מפי הטבעת מרבע פעולות עשיית הצרכים.
- תחושת סתימה או חסימת הרקטום, המונעת פעולת מעיים.
- תמרונים ידניים לריקון פי הטבעת, כגון באמצעות לחיצת הידיים על הבטן כדי לדחוף את הצואה.
- פעולות מעיים מבוצעות פחות משלוש פעמים בשבוע.
- מאפיינים שאינם מספיקים לקביעת תסמונת מעי רגיז.
חיים עם עצירות
הסיבוכים העלולים להתעורר מעצירות כוללים טחורים, סדקים בפי הטבעת, צניחת פי הטבעת וצואה קשה. מאמץ להעביר צואה עלול להוביל לטחורים. בשלבים מאוחרים יותר של עצירות, הבטן עלולה להתנפח, ולהיות נוקשה ורכה לסירוגין לאורך זמן.
במקרים חמורים הסובל מעצירות עשוי להפגין סימני חסימת מעיים הכוללים הקאות, כאבי בטן חמורים ביותר, ומצב בו יציאות רכות מהמעי הקטן עוקפות את מסת החומר הצואתי המשפיע על המעי הגס.
גורמים העלולים להגביר את הסיכון לעצירות כרונית כוללים:
- גיל מבוגר.
- נשים.
- התייבשות.
- תזונה דלה בסיבים.
- חוסר הקפדה מוחלט על פעילות גופנית או ביצוע מעט פעילות.
- נטילת תרופות מסוימות, לרבות תרופות הרגעה, סמים, תרופות נוגדות דיכאון או תרופות להורדת לחץ דם.
- מחלה נפשית כגון דיכאון או הפרעת אכילה.
סיבוכי עצירות
סיבוכי עצירות כרונית כללים:
ורידים נפוחים בפי הטבעת, הנקראים טחורים. מאמץ לבצע פעולת מעיים עלול לגרום לנפיחויות בורידים בתוך ומסביב לפי הטבעת.
עור קרוע בפי הטבעת. צואה גדולה או קשה עלולה לגרום לקרעים זעירים בפי הטבעת.
חוסר יכולת להעביר צואה. עצירות כרונית עלולה לגרום להצטברות צואה מוקשה הנתקעת במעיים.
מעי בולט מפי הטבעת. מאמץ לבצע פעולת מעיים עלול לגרום לכמות קטנה של הרקטום הנמתחת ובולטת מפי הטבעת.
טיפול בעצירות
הטיפול צריך להתמקד בגורם הבסיסי, אם הוא ידוע, אך במקרים רבים, רופאים אינם יודעים את המקור לעצירות, וקובעים טיפולים הכרוכים בתוספים תזונתיים המכילים כימיקלים והכרוכים בתופעות לוואי מסוכנות יותר לגוף, במיוחד כשמדובר בילדים.
השימוש השגרתי במשלשלים אינו מומלץ, שכן הסובל מעצירות עלול לפתח התמכרות לשימוש בהם.
חוקן משמש על מנת לספק סוג של גירוי מכאני, אך הוא שימוש עבור טיפול בפי הטבעת, ולא במעיים.
ע"פ הבריאות הטבעית בכדיי למנוע עצירות יש להקפיד על תזונה מיוחדת ועל טיפול פיזיולוגי. למניעת עצירות עדיף לצמצם את השימוש במזון מבושל ולהעדיף מזון חי, המזון המבושל גורם להיווצרות צואה דביקה. הצואה צריכה להיות קלה ואוורירית-אשר יכולה לנוע בקלות, ואינה נדבקת לדופנות המעי הגס.
המזונות המומלצים בעת עצירות הם בעיקר פירות וירקות חיים
טיפול פיזיולוגי– עיסויים למעיים בכדיי למנוע הידבקות צואה לדפנות המעיים, נשימות בטן מסייעות בפעולת מעיים, הליכה וריצה, תרגיליי בטן, ולמצבים קריטים אפשר גם להשתמש בניקוי המעי הגס ע"י חוקן.
