|
חזרה לדף מאמרים
תסמיני עליה בתדר – טרנספורמציה
מאת אילן אביב
המאמר נכתב בעקבות
שאלה שנשאלה:
" קראתי את המאמר "תסמיני התעלות" בפורום, כשקראתי את המאמר חשבתי שזה מאמר על
'תסמיני דיכאון' -
האמת, תסמינים אילו לדעתי קיימים אצלי לאחרונה , ואיני מצליחה להבין למה זה נקרא
תסמיני התעלות, לי נראה שאני רק יורדת ובסביבתי מכנים את המצב "עליית תדר"
האם תוכל , אילן היקר, אחת ולתמיד להסביר את הנושא?
כיצד תסמינים פסיכוטיים אילו מסמנים עליה????????????? "
שלום איילת ותודה על השאלה המקסימה
ראשית יש להבין שלא כל מה שקורה לנו לאחרונה קשור להתפתחות שלנו,
יש דברים שאנו חווים שהינם חלק מהחיים וההוויה שלנו, שאינם קשורים לשינויים.
לעתים אנו נוטים להטיל על הטרנספורמציה את כל האשם מבלי בעצם לקחת אחריות על דרכנו
שלנו.
לאחרונה נפתחים אל תדר ההתמרה אנשים רבים וזה באמת נראה כאילו הכאוס בעיצומו,
ממסרים שקיבלתי לאחרונה אנו אכן חווים, כאנושות, סוג של כאוס זמני שאפילו לא הגיע
לשיאו, כך שמצד אחד זה מפחיד אך גם מעודד שהשינוי עוד יפתיע, גם לכיוונים טובים
וקלים יותר.
את קוראת לתסמינים האלה "פסיכוטיים" ואני מחייך אך נאלץ גם להסכים איתך מכיוון שגם
אני חווה סוג של פסיכוזה במסע המוזר הזה,
אך במקביל לשינויים ולטירוף הזמני הזה, יש קול ודאי ובטוח שמנחה אותנו לכיוון גדילה
ואהבה.
בני האדם הינם יצורים המונעים מרגש וכעת לומדים להתחבר למקום גבוהה יותר מרגש מבלי
לאבד אותו, זאת היא פעולה כמעט בלתי הגיונית המכריחה אותנו להתבונן על הרגש ממבט
גבוה וחכם יותר מאשר המקום ממנו היינו רגילים להתבונן.
גדילה רוחנית מחייבת התפתחות רגשית ותפיסתית ולכן התהליך לא יושלם עד שנגדל גם ברמה
הרגשית.
לעיתים אנו מתבוננים על היקום כאבא גדול שעלינו לחכות שיעשה עבורנו את העבודה ובכך
חוטאים לתהליך האמיתי אותו באנו לעשות כאן.
גדילתנו אינה באחריותו של אף גורם והינה הדרך הטבעית לנו להגיע חזרה הביתה.
דתות, כתות ומסגרות רוחניות רבות מתפרקות להן מכיוון שלא לימדו את המאמינים כי את
הדרך יעשו בעצם לבדם וכי יקבלו מהמסגרת סיוע בלבד,
הם הבטיחו לאנשים כי אם יצטרפו לזרם זה או אחר, תתבצע הגדילה מאליה תוך כדי פעולות
אוטומטיות כאלה ואחרות, ובכך שיקרו ולקחו את האחריות המוטלת על האדם.
על האדם להיות בקשר ישיר עם הבריאה ולא לחפש מתווכים ומעבירי אמת למיניהם, וגם אם
כאלה נקרים בדרכו עליו לבחון את האמת המוצגת בפניו תוך כדי פניה מודעת אל מרכז
החוכמה ואל הרוח.
אכן התסמינים המופיעים אצל אנשים המבצעים תקשור ועובדים ברמות רטט גבוהות (הילרים,
מודטים וכו') לפעמים יכולים להיראות מוזרים ואם אין את הידע הנכון הם גם יכולים
להפחיד.
יש לזכור כי העלייה בתדר אינה חלקה אלא בנויה מגלים ולכן אנו מזהים נפילות בתדר אשר
הינם הצורה הטבעית של טרנספורמציה.
זה כמו גל הנמצא באלכסון כלפי מעלה וכשאנו באמצעו, כאשר כבר התרגלנו לגובה המסוים,
ישנה ירידה קלה שהינה יחסית אך בעצם המגמה הכללית היא עליה.
התודעה שלנו בנויה מהשוואת תדר ולכן אנו חווים שקט כשאין שינויים בתודעה, שמצבה
הטבעי הוא סטאטיות מוחלטת (נירוונה),
השינויים גורמים לנו להיאחז בקודם לבל נאבד את הקשר עם הדרך.
תסמין זה נולד בזמן שאיבדנו את המקור ושמרנו את צעדינו הקודמים לבל נשכח את הכיוון
או את הצעידה כלל, כפי שקרה לנו בגלגולים רבים.
אנשים רבים מגיעים אליי בפאניקה על תופעות כאלה ואחרות וכל מה שנותר לי לעשות זה
להסביר את התהליך שוב ושוב, להיזכר שגם אני חרדתי לגורלי כשחוויתי זאת ולתת חיבוק
מלא אהבה שבד"כ עושה את העבודה.
אנו אכן פוחדים מאיבוד שליטה ופוחדים שהידע שלנו יושם בחוויה האנושית ואז יעלם.
אנו פוחדים להגשים את עצמנו במלואנו כי אז יושלם הפאזל ונחזור למקור.
זהו הפחד האמיתי שלנו - שהמסע יגמר!
אכן אירוני מכיוון שאנו משתוקקים לכך כל הזמן וזהו בעצם הפרדוכס של הקיום האנושי
שהינו דואלי מטבעו ומתקיים כל העת בשני מישורים מקבילים.
אנו עורגים לאור מכיוון שאנו נוגעים בחושך (פחד)
ואם לא היה לנו את הפחד לא היינו מבינים את האור.
ואז נשאלת השאלה, מי יותר חשוב?
האם אנו באמת רוצים לוותר על הפחד?
נקודה מעניינת למחשבה, הלא כן?!
חזרה לדף מאמרים
|
