מיגרנה היא הפרעת כאבי ראש המאופיינת בכאבי ראש חוזרים ברמה בינונית עד חמורה. כאבי הראש משפיעים בדרך כלל על חצי אחד של הראש, ומאופיינים בכאבים פועמים הנמשכים בין שעתיים עד שלושה ימים.
התסמינים הקשורים עשויים לכלול בחילות, הקאות, רגישות לאור, לצלילים או לריחות, והם מחמירים עם פעילות גופנית. כשליש מהאנשים חווים למשך זמן קצר הילוות המלוות את המיגרנות, כהפרעה ויזואלית המעידה על העובדה לפיה כאב הראש עתיד להתרחש. לעיתים, הילות עשויות להיות מלוות במעט כאבי ראש או ללא כאבי ראש כלל.
רופאים מאמינים שמיגרנות מתרחשות בשל שילוב גורמים סביבתיים וגנטיים, או כתוצאה מרמות הורמונים, שכן הן משפיעות פחות על בנים ויותר על בנות טרם גיל ההתבגרות, ונפוצים פי שניים עד שלוש בקרב נשים מאשר גברים בגילאים מבוגרים.
הדעה הרווחת בעולם הרפואה היא שהסיכון למיגרנות פוחת במהלך ההיריון, אך מדענים אינם מבינים את המנגנונים המדויקים המפעילים מיגרנות, וסבורים שמדובר בבעיה במערכת העצבים וכלי הדם של המוח.
כ-15% מהאנשים ברחבי העולם מושפעים ממיגרנות, המתחילות לרוב בגיל ההתבגרות, ומחמירות במהלך גיל העמידה. המונח מיגרנה מגיעה מהמילה היוונית hemikarnia, שפירושה כאב בצד אחד של הראש.
סימני ותסמיני מיגרנות
מיגרנות מלוות בדרך כלל בהשבתת התפקוד, כשכאבי הראש החמורים השבים על עצמם משפיעים על תפקודי גוף. כ-15-30% מהסובלים ממיגרנות חווים אף הילות, המשפיעות על חומרת, משך ותדירות ההתקפים.
המיגרנה מתרחשת בדרך כלל בארבעה שלבים, אם כי לא כל האנשים סובלים מאותם מאפיינים. השלבים כוללים: שלב הפרודרום, המתרחש במשך מספר שעות או ימים טרם כאבי הראש, ומתבטא בתסמינים העשויים לכלול מגוון נרחב של תופעות, כולל שינויים במצב הרוח, עצבנות, דיכאון או אופוריה, עייפות, תשוקה למזונות מסוימים, נוקשות שרירים, עצירות או שלשול, ורגישות לריחות או רעשים.
השלבים הבאים הם שלב ההילה, המקדימה את כאבי הראש; שלב הכאב, המכונה אף שלב כאבי ראש; ושלב הפוסטדרום, המתרחש לאחר תום התקף המיגרנה, וכולל תחושת עייפות, קשיים קוגניטיביים, תסמיני מערכת העיכול, שינויים במצב הרוח וחולשה.
שילוב תסמינים
אדם עלול לסבול משילוב תסמיני מיגרנה נפוצים, הכוללים:
כאבי ראש המתחילים ככאבים עמומים המתגברים לכאבים פועמים. כאבים אלו מחמירים עם פעילות גופנית, והכאב עשוי לעבור מצד אחד של הראש לצד השני, ולהתרחש בחלק הקדמי של הראש או להרגיש כאילו הוא משפיע על כל הראש.
תסמינים נפוצים נוספים כוללים:
- בחילות והקאות מלווים בכאבי בטן.
- אובדן התיאבון.
- תחושות גופניות חזקות ביותר של חום או קור.
- עור חיוור.
- עייפות מוגברת.
- סחרחורות.
- ראייה מטושטשת.
- שלשולים.
- חום גבוה, במקרים נדירים.
תדירות התרחשות המיגרנות משתנה מאדם לאדם, אנשים רבים סובלים משני התקפים בחודש, חלקם סובלים מההתקפים אחת למספר ימים, בעוד שאחרים סובלים מהם פעם או פעמיים בשנה.
גישת הרפואה הקונבנציונאלית למיגרנות
היות ורופאים אינם יודעים להסביר בדיוק את המקור או הגורם למיגרנות, לא קיימת תרופה המרפאת מיגרנות, וגישות הטיפול מתמקדות במניעת חלק מההתקפים, או הימנעות מהגורמים הנוטים להחמיר את הכאבים, כגון שתיית אלכוהול או הקפדה על שינה איכותית.
משככי כאבים
עובדים על חלק מהאנשים, אך מתמקדים ב"השתקת" התסמינים בלבד, ללא טיפול בגורם השורש למיגרנות. יש להיזהר בנטילת משככי כאבים, שכן חלקם עלולים להחמיר את כאבי הראש, ואם משתמשים בהם במינונים גבוהים, עלולים לפתח תלות.
בסופו של דבר, השפעת משככי הכאבים הופכת להיות מינימאלית ואז קיים צורך בייעוץ רפואי, המוביל לצריכת תרופות מרשם חזקות יותר, המכילות רעלים, ועשויות, או שלא עשויות, לשפר את התסמינים, אך אינן מרפאות את המחלה מהיסוד.
תרופות מניעה. נקבעות לשימוש עם הסימן הראשון למיגרנה, והן עשויות לעצור את תהליך התפתחות הכאב, אך הן אינן עובדות עבור כל האנשים הסובלים מההתקפים. מצד שני, הן עשויות לפגוע במבני הראש, שכן הן עובדות באמצעות הפחתת כלי הדם של המוח.
חלק מהרופאים ממליצים על שינויים באורח החיים, אך היות ואינם יודעים מהו המנגנון המדויק המפעיל את המיגרנות, הם נוקטים בשיטות מניעה כלליות, וכשצעדים אלו אינם מסייעים, הם קובעים פשוט תרופות מניעה חזקות במינונים גבוהים, אותן יש לקחת על בסיס קבוע, תוך שיבוש תפקוד מערכות אחרות בגוף.
גישת הצמחים, התרופות הטבעיות והקסמים
גישה זו מבוססת על טיפולים הומיאופתיים, כגון נוסחאות צמחיות, המדוללות באופן כה מוגבר, עד שאין דרך אחרת להסביר את השפעתן, מלבד הסבר "אפקט הפלצבו". גישה אחרת היא שימוש בתרופות המתיימרות להיות טבעיות, אך מכילות כימיקלים ומרעילות את הגוף. כששיטות אלו אינן מסייעות לטיפול במיגרנות, מטפלים אלטרנטיביים, מוסמכים או חובבנים, פונים לגישת הקסמים.
אחת מגישות אלו היא גישת הרייקי, הנקראת אף "ריפוי אנרגטי", ומבוססת על הרעיון לפיו הגוף מוקף או חדור שדה אנרגטי שאינו ניתן למדידה באמצעות מכשור מדעי רגיל. מטפל ברייקי מתיימר להקל את התקפי המיגרנות באמצעות חיזוק או איזון הגוף.
מחקרים להוכחת הגישה האלטרנטיבית
גישות ריפוי אלטרנטיביות חסרות אמינות מדעית, ואינן מקובלות על ידי הקהילות המדעיות והרפואיות כגישות טיפול יעילות. הסבר יעילות הגישה האלטרנטיבית תלוי לחלוטין בהשקפה מסוימת על העולם, המבוססת על "אנרגיית חיים אוניברסאלית", המתורגמת למחשבה אנושית וכוח רצון.
אך "אנרגיית חיים" זו אינה מוכרת על ידי המדע, לא נצפתה באמצעות מדעי הטבע, ולכן הצדקת טיפולים אלו חייבת להתבסס על משהו אחר שאינו מדע. הרפואה האלטרנטיבית חסרת ראיות מנומקות המתקבלות על הדעת מבחינה מדעית, ואנשים הסובלים ממיגרנות אינם צריכים לשמש כ"שפני ניסיונות" של גישות שאינן יעילות.
בבריאות הטבעית מלמדים שכל חולי מתפתח עקב הצטברות של פסולת בגוף, כתוצאה מזיהום אוויר, תזונה לקויה, שימוש בתרופות ומצב נפשי לא מאוזן.
הכאב הינו מאפיין עיקרי ברב המחלות. הכאב מסב סבל גופני לחולה ועל כן מעוניין החולה להיפטר ממנו, מהר ככל האפשר. הכאב הוא תחושה מקומית של אי נוחות וסבל , שנגרמת עקב גירויי קצותיהם של עצבים מקומיים.
לכליי הדם בגוף שלנו יש יכולת להתרחב במידת הצורך לפי מצב הדם. כליי הדם בראש לעומת זאת עטופים במעטפת שמגבילה את התרחבותם, כאשר כליי הדם מתרחבים בראש ונוגעים במעטפת הזאת נוצר כאב עקב גירוי קצות העצבים שבמעטפת, ונוצר כאבי ראש ומיגרנות. התרחבות כליי הדם נוצרת לרב כתוצאה מדם "סמיך" שרבוי בפסולת.
לכן הטיפול היחיד הוא ניקוי הדם מפסולת ע"י סיגול אורך חיים נכון. בבריאות הטבעית אנו רואים שיפור משמעותי במיגרנות לאחר מספר שבועות וריפוי מלא תוך מספר חודשים כתוצאה משינוי אורח חיים וללא שימוש בתרופות.
