על הקיום האנושי / גדעון מרגלית

כשהאדם מתעורר והכרה מתעוררת לעצמה האדם מתחיל לראות את עצמו כפי שהוא, ורואה את המבנה שלו, וזה לוקח זמן. כי כשהכרה מתעוררת לעצמה וכשהאדם מתעורר לראות את המבנה שלו, החושים הרגילים שהוא רגיל אליהם והתחושות הרגילות שההוא רגיל אליהם משתנות לא משתנות. החלקים מקבלים עצמה חדשה, ואותם חלקים של המבנה נעשים רגישים יותר והחושים נפרצים ומתחילה זרימה חדשה של אנרגיה ללא הסכרים והחסימות שהיו . ובהתחלה החוויתיות היא OVERWHELMING היא כבירה ומשתלטת על כול קיומך שכן התחושות הן כבירות והאנרגיה שזורמת במערכת העצבים היא מדהימה בעוצמתה ומהממת בריגושה. ואם אדם לא מבין התהליך הזה עלול להזיק למבנה הפיזי שלא ישא את העוצמות הללו ויפגע, אך עם ידע להזרים אנרגיות אלו לגופו ויפתח חסימות ברגש ובריגוש גם יצליח להביא את האנרגיות החדשות האלו שהם אנרגיות של בריאה של חוק ראשון שמגיעות ישר לקיום המלא של האדם ללא התמרה, אז גופו הפיזי יעבור שינוי ויוכל להכיל את האנרגיות הללו ולהשתמש בם להתפתחותו האישית. ואז מתגלה אמת חדשה שהיא מוזרה ביותר לאדם שרואה את המבנה שלו כקיום נפרד מבחינת החלקים המרכיבים אותו, ואותה אמת שהיא עדיין חלקית היא סוג של רגישות תחושתית לקיים שכן בשלב זה עדיין מתקיימת באדם ניגודיות של הקיים כי עדיין קיומו בגוף פיזי. ורואה את החלקים כמבנים המורכבים מתדרים, ואותם תדרים מתקיימים בעולם כישויות שהם נמצאות בהתגלמות של תדר למוצק ועוברות את הגבול הדק בין הקיום האנרגטי לקיום הפיזי ובעת התגלמותן הופכות להיות בעלות עצמה פיזית והשפעה תחושתית בתוכך תוכן של החלקים המרכיבים את הגוף הפיזי. ובעצם כך מצליח האדם לראות את עצמו כחלק מהתגלמות של תדרים אנרגטיים בעולם הפיזי. וכרגע זו היא הוכחה ראשונה לקיומו, זה שאינו פיזי במקורו ובמהותו. ומתקדם אותו אדם בהתפתחותו ובפתיחתו לעולם האנרגטי הזה ומסוגל לראות דרך החלקים שכבר השתנו בהכרתו וקליטתו אותם ורואה שיש לאותה אנרגיה במעבר שלה מעולם התדר הגבוה בהתמצקותה לחומר, באותו מקום שם היא משתנה, יש מעבר של השתנות. ובמעבר הזה אין גבול שכן הוא נמצא בין עולם הרוח לעולם החומר ושם יש את השליטה על אותן אנרגיות שמגיעות והשליטה אינה של כוח אלא של קבלה ורצון לקבלה ופתיחות לקבלה שלאותן אנרגיות לתוך גופך שהוא בעצם חלקים ז"א האנרגיה שמגיעה לתוכך הופכת על ידך לחומר. ואתה מזרים תדרים אלו לאותו חלק ומעצים אותו וזה יכול להיות הגוף שלך או הנפש או האגו שהם כולם חלקים של חומר. ואותן אנרגיות נושאות אינטליגנציה ברמה הגבוה של קיומם ז"א יש לתדר ישות משלו שמתמזגת בתוכך וכשזה קורה, קורה השינוי שבך ואתה מבין שקיומך אינו מוחלט ומקובע גם לא כישות הכרתית וגם רואה את עצמך כישות הכרתית מסוגל לקבל לתוכך ישויות אחרות שמסתובבות בעולם החומר כתנודות של רוח. ואז כשאתה מקבל אותם פנימה אתה מעשיר את עצמך ונושא אותם בעוצמתך הראשונית בתוך ישותך הבסיסית כפי שאתה עצמך התגלמת בעולם בשנותיך הראשונות והתמצקת לישות "אחת" הכרתית שולטת בקיומך בכול המימדים האישיים שלך. וככול שאתה נפתח לקבלה של ישויות אנרגטיות אלו אתה עובר לימוד שכן אותן ישויות נושאות אינטליגנציה חוכמה או בינה של האדם או החווה והופכות להיות תחושות חדשות בתוכך ואתה לומד מהם על קיומך וקיום העולם בכלל ורואה ומבין שאין סוף לאותה מורכבות בה אתה חיי ורואה ומבין שהעולם ואתה בתוכו מתקיים מתוך התדרים האלו ונמצא בתהליך גלובלי של התמצקות ובניה שהיא מאוד איטית על ציר הזמן הפיזיקאלי. אך אתה גם מבין שיש צירי זמן אחרים המתבטאים בזרימה קוסמית שמגיעה בצורות שונות לכדור הארץ.

ויש מורכבות שונה בכל אדם ואדם, וכול אחד מכיל בתוכו תדרים שונים במורכבות שונה. וניתן להגיע למקום שם מתמצקות האנרגיות ולקבל אנרגיות חדשות והמקום אינו מקום פיזי ז"א ישנם מקומות גיאוגרפים שם ההתמצקות של האנרגיה מתרחשת בצורה שונה.

אך זה לא קבוע ומשתנה בהתאם למקבצים שחלקם משתנים בהתאם למבנה הפיזי של החומר והמבנה הרוחני הרגעי שהוא נוצר כהקרנה של אנרגיה מותמרת ע"י אלו שנושאים ישויות אנרגטיות ומקרינים אנרגיה זו בצורה של התמרה לעולם הפיזי.

ואז ישנן התמרות שמקבלות עצמאות.

ז"א אותה אנרגיה כשהיא נכנסת לעולם החומר היא מתמצקת בתוכו ונושאת הכרה משל עצמה בעצם כניסתה ולידתה כחומר אך עדיין נמצאת בחלקה ובחיבורה בעולם האנרגטי משם היא מתקיימת. והחיבור שנוצר מאפשר לה לבצע תנועה עצמאית בעולם החומר והיא מקבלת מהמתמיר שלה חלק מרצונו החופשי לפעול בעולם החומר ולנוע בו. היות והתדר שהיא נושאת משתייך תמיד למימד מסוים היא פועלת תמיד במימד הזה, רק ההכרה האנושית שהיא בעצם תוצאה של מורכבות של התמרת תדרים מתקיימת בנפרד מעולם הרוח שכן ההכרה של האדם היא תוצאה של השתלבות של תדרים ללא רצון ייחודי ליצירה חדשה , שלמות חדשה שיוצרת את עצמה ומכירה בקיומה הייחודי אך זאת אינה שלמות שלא משתנה, להיפך המעברים של האנרגיות נשארים פתוחים, לפעמים, לכל אורך קיומו הפיזי של האדם, ולכן החלקים ממשיכים לקבל אנרגיות ותדרים חדשים ולהתמיר אותם לאנרגיות פיזיות.

ויש הרבה הקבלות בעולם הפיזיקלי לכך, שכן העולם הפיזיקלי הוא הקרנה של עולם הרוח המורכב מאנרגיות הפועלות על פי חוקים דומים אך שונים במהותם. ז"א מערכת היחסים בין האנרגיות אינן של סיבה ותוצאה אלא של זרימה והשתלבות וזה נושא אחר.

ואז כשההכרה פתוחה לקבלה מסוגלת היא לקחת ולהתמיר אנרגיות חדשות וזאת מאחר שבגלל קיומו של האדם כיצור הבנוי מהמתהוות של אנרגיה לחומר ונמצא מתמיר אנרגיה כול הזמן מבצע הקרנה של אנרגיה והתמצקות יכולה ישות שמתמצקת בתוכו לקבל רצון שמשלה ולנוע בעולם הפיזי עם רצון עצמאי אך ללא ההתמצקות הפיזית ז"א יש כאן מצב שהאנרגיה בתדר מסוים מגיעה לאדם שהופך אותה לחומר ואז היא מקבלת חלק מרצונו העצמאי שהוא סוג של חומר אך נמצא בתדר אנרגטי חדש, ולוקחת רצון זה לתוך התדר שלה שמשתנה כבר בכניסתו לגוף הפיזי ומעלה את התדר שלה חזרה לתדר אנרגטי ונושאת את הרצון החדש הזה בתוכה ומתחילה לנוע בעולם הפיזי למקומות אחרים שם יש קבלה של אנרגיות . וזה יכול לקרות לכול אחד וזה קורה כול הזמן ובעיקר לילדים שההכרה שלהם בהתמצקות. ואלו תהליכים רוחניים ולא חומריים ז"א אלו אינם תהליכים כימיים או עצביים אלה תהליכים אנרגטיים . וברגע שאותה אנרגיה נכנסת למימד מסוים באדם מסוים היא מתמצקת באותו מימד ומשפיעה במידה זו או אחרת על הקיום המורכב של אותו אדם בו היא מתיישבת. ולפעמים היא נשארת שם כול החיים שלו ולפעמים היא לוקחת מרצונו וממשיכה.

ואדם שמתעורר והכרתו מתעוררת לעצמה יכול לראות ולחוש בתהליך הזה ואם לא מפחד ולא סותר את עצמו כול לקבוע את מורכבות חלקיו ולהחליט תוך ראיית התמצקותו ומורכבותו איך להתייחס , איך לקבל את אותן אנרגיות ולראות את השפע הרב שקיים. ולא יפחד ולא יכאב את אשר הוא רואה שכן כך יסגור ולא יקבל אנרגיות חדשות ולאט לאט יעזבו אותו רצונו ויחיה במיעוט. והזמן הטוב ביותר לקבלה והתמרה של אנרגיות חדשות אלו הן ביקיצה משינה בזמנים של התרגשות גדולה.

 
אתר הבית: http://www.dualexistence.org/hebrew/

להורדת הספר הארה והתקדשות לחצו כאן